top of page

מה זה אדוונצ'ר?

מאז ומתמיד ידעתי שמה שאני רוצה לעשות זה לטייל. העולם שלנו כל כך גדול, כל כך יפה וכל כך מעניין, שאני ממש מרגישה שאעשה עוול אם לא אלך ואראה את כל מה שיש לראות ואחווה את כל מה שיש לחוות. כמה שאספיק, בכל מקרה...


אני חן, אתם יכולים לקרוא לי צ'אנקי או צ'אנקי פאנקי או איך שבא לכם. אני רוכבת על אופנוע שטח כבר מספר שנים, כשלאחרונה החלטתי לקחת את האהבה לטיולים ולהפוך אותה למרכז חיי: אני מטיילת על האופנוע שלי כמה שרק מתאפשר לי, כיום בגבולות ארצנו היפהפייה אך למעשה השאיפה היא להמשיך את הטיול ובסופו של דבר להקיף את העולם. קראתי לאופנוע שלי חיים- כי הוא החיים שלי.

ראיתי אנשים שמטיילים ברגל, בוואן, בג'יפ, עם חמור ובכל מיני דרכים שונות ומשונות. אני בחרתי באופנוע כאמצעי החופש האולטימטיבי עבורי: החופש להגיע לכל מקום, לכבוש כל פסגה וכל דרך משובשת; לעבור קילומטרים רבים בזמן יחסית קצר, לחנות את עצמי איפה שרק ארצה, לקום בבוקר ולהמשיך הלאה בלי תלות בשום דבר; הכל כבר נמצא עלי ואני חופשיה לזוז ולהגיע לאן שרק ארצה- זו מהות הטיול עבורי.

בכתבה זו אשתף מה זה בדיוק טיול "אדוונצ'ר" בהקשר של טיול עם אופנוע שטח, מה היתרונות והחסרונות שקיימים בסוגי האופנועים השונים ואולי אחשוף כמה מכם לצורה חדשה וכיפית לחקור ולטייל את שבילי הארץ והעולם.

בתצפית הר ברך עם אופנועי אדוונצ'ר גדולים לאלה מכם שלא מגיעים מתחום האופנועים והשטח, המילה אדוונצ'ר פשוט אומרת "הרפתקה". האמת שזה לא רחוק ממדויק – הרעיון ברכיבת אדוונצ'ר הוא קונספט של טיול, רכיבה למרחקים, לינה בשטח, התמודדות עם הלא ידוע. יש כאלה שעבורם "אדוונצ'ר" זה אומר לקחת אופנוע גדול וכבד עם יכולות שטח ולאתגר את עצמם ואת הכלים שלהם בתוואי שטח שונים. גדול וכבד אומר מנוע של 500-1200 סמ"ק ובין כ160-300 ק"ג לפני ציוד. יש כאלה שעבורם "אדוונצ'ר" זה נסיעה כיפית וקלילה בשבילי כורכר בלי אתגרים מיוחדים והדגש הוא בעיקר על החברים שפוגשים, הנופים, עצירות הקפה וכדומה. למען האמת כל אחד לוקח את זה למקום אחר.

בעולם אופנועי השטח יש אופנועים גדולים ואופנועים קטנים, לרוב האופנועים הגדולים שמיועדים לשטח הם אלה שנקראים "אדוונצ'ר" כי הם מספיק חזקים לנסיעת כביש וגם לנסיעה בשטח, ויש עליהם מספיק מקום גם לכל הציוד שזקוק אליו הרוכב. האתגר הוא כניסה לשטח עם אופנוע כזה, שהוא לרוב מאוד גדול וכבד ואם הוא נופל ואתה לבד יש מצב שתהיה בבעיה, ואכן ככל שהשטח נהיה יותר מאתגר מומלץ שתהיה רוכב יותר טוב או שתיזהר לאן שאתה נכנס אליו...

בעיני אדוונצ'ר זה בעיקר הרעיון שאני יודעת איך מתחיל הטיול אבל אני לא יודעת איך הוא יגמר. זה אומר לחקור, להגיע למקומות חדשים ולא מוכרים, זה גם אומר לצאת לפעמים לרכיבה עם חברים כשאני לא תמיד יודעת מי החברים או לאן יקחו אותי באותו יום. אני יוצאת מהבית כשכל הציוד שאני צריכה מועמס על האופנוע ואין לי למעשה מגבלה של תנועה או של עצירה. יש לי את היכולת לעבור פחות או יותר בכל תוואי שטח או כביש ואני מוכנה עם הציוד לעצור בכל מקום שאגיע אליו בין אם תכננתי ובין אם לא, וכשעברתי ביום אחד בין 150-300 ק"מ בשטח וראיתי את הנופים המתחלפים מולי, אני יודעת שרק ככה אני רוצה להמשיך.


עם האופנוע הקודם שלי, אופנוע אינדורו דו-פעימתי 125 סמ"ק

עם אופנוע קטן הסיפור קצת שונה. אופנועי שטח קטנים נקראים גם אופנועי אינדורו והם מיועדים להתמודד עם שטח טכני, מסולע, צפוף וקשה למעבר. אופנועים כאלה בדרך כלל לא מיועדים למסעות ארוכים ולרכיבה עם ציוד, אלא לרכיבות פאן ממוקדות ביער הסמוך בעיקר. האופנוע שלי- חיים, הוא איזשהו יצור כלאיים בין שני העולמות: יש לו מנוע גדול של 500 סמ"ק והמון המון כוח, מצד שני הוא מצוי בגוף של אופנוע שטח רזה וקליל ומאפיינים של אופנוע שלא בדיוק מיועד למסעות הארוכים כמו האופנועים הגדולים יותר שקרויים "אדוונצ'ר".

אדוונצ'ר (או הרפתקה אם תרצו ;), בעיני, זה בעיקר בראש. ראיתי אנשים שמטיילים את כל העולם עם אופנועים מהסוג של חיים, או על ריקשות, או עם ווספה 50 סמ"ק, עם קטנועי משלוחים, עם אופניים, ולמעשה כל דבר עם גלגלים. בעולם השטח זורקים לאוויר הרבה פעמים את המשפט "הכל בראש", בדרך כלל כשנתקלים במכשולים פיזיים שונים שנראים נורא מפחידים ובלתי עבירים, אך לרוב מתגלה שניתן לעבור אותם ממש בקלות, וזה סתם נראה מפחיד. אז הכל באמת בראש, והכל מסתכם בסוף באיזה מין בנאדם אתה ומה חשוב לך כשאתה מטייל. אני באופן אישי נהנית למתוח את הגבולות של עצמי: כמה ציוד אני באמת צריכה במסעות שלי? עם כמה מעט באמת ניתן לטייל? אלה גבולות שאני בוחנת כל פעם מחדש, ותמיד מהנה לגלות שאת רוב הדברים שלי אני באמת לא כל כך צריכה, מה גם שהרבה מהם ניתן פשוט לקנות ולחדש תוך כדי תנועה ואין סיבה אמיתית לסחוב הכל על הגב ועל האופנוע מההתחלה וכל הזמן.

חיים כובש את המדבר כאופנוע אדוונצ'ר-לייט מועמס בציוד

חלק נוסף מאדוונצ'ר הוא עניין ההתמודדות וזה מתבטא בהמון דרכים: התמודדות עם אי וודאות, עם שטח לא מוכר, עם תקלות באופנוע שצריך לדעת לתקן (או לאלתר), התמודדות עם מחסומים נפשיים, שעות רכיבה ארוכות, מזג אוויר לעיתים קשה, עייפות ומה לא. בעיני זה חלק עצום מהחוויה ואין סיפוק גדול יותר מהתחושה של ההתמודדות עם קושי, בין אם פיזי ובין אם מנטלי וההצלחה שבלגבור עליו. בעיני, הנוף מהפסגה יהיה כל כך הרבה יותר יפה אם אצטרך לטפס אליה במשך כמה שעות או כמה ימים, מאשר אותו נוף שינחיתו אותי אליו במסוק או כזה שאפשר לעלות אליו במעלית. חלק מהעניין הוא המאמץ, ההתמודדות, ולא פחות מכך ההנאה שבלפתוח פק"ל קפה בראש הפסגה הכי יפה, זו שניתן להגיע אליה רק עם האופנוע, או לפגוש את האנשים האלה שבדיוק אמרו לך את הדבר הנכון בלילה לפני הרכיבה, כשאתה באוהל לבד ובדיוק בספקות ומחשבות על כל החיים. כל הדברים האלה הם, עבורי, מה שהופכים את החיים לכאלה ששווה לחיות אותם.


הפסקת קפה בשטח: מהותו של האדוונצ'ר, ושאף אחד לא יגיד לכם אחרת



***

  • רוצים לשמוע/ לקרוא עוד מחן?! יכולים ליצור איתו קשר ב:



Mail - chenkipanki@gmail.com

Blog - http://www.chenkipanki.com/

רוצים לכתוב לנו גם?! צרו איתנו קשר במייל experiencingtheculture@gmail.comאו אם בא לכם/ן כבר לצאת לעולם הגישו מועמדות והצטרפו אלינו להרפתקה.



525 views0 comments

היי חברים, הפוסט הזה נועד להוות צעד כניסה קטן לשביל ארוך מאוד של ציוד וטכניקות, המאוגדות תחת השם תרמילאות אולטרה-לייט (Ultralight backpacking), שמאפשרות לטייל עם מעט מאוד משקל. הוא יועיל בעיקר לאנשים שהתחום חדש להם. במהלך הפוסט ישנם משפטים קצרים שדורשים פוסטים ארוכים מאחוריהם (שעם הזמן יגיעו). קריאה מהנה!

אמ;לק

אני מטייל עם משקל בסיס* של 3 ק"ג על הגב. יש בו כל מה שאני צריך בשביל להנות מהטבע ברוב העולם כולל אזורים קרים (האלפים לדוגמה). הציוד הקליל והמינימלי הזה מאפשר לי לטייל בזמני אביב, קיץ וסתיו (ובארץ גם בשיא החורף) בנוחות, כשאני חם ויבש ושבע ומבסוט. גם כשיש גשם שוטף וטמפרטורות של אפס מעלות.

כדאי לכם גם.

למה?

כי זה פא**נג כיף!

בואו נתחיל..

הא, ובארץ, למעט החורף, 2 ק"ג מספיקים. עכשיו באמת מתחילים.

* משקל הבסיס כולל את התיק והציוד שבתוכו ללא אוכל, מים ודלק לבישול. הסבר מפורט יותר בהמשך הפוסט.

טיול של יומיים מהר תבור למגדל עם תיק של 1.5 ק״ג. שיגעון!

הקדמה

תחום התרמילאות וספורט טבע באופן כללי עבר מהפכה מטורפת בעשור האחרון. לאחר עשרות שנים שתרמילאות הייתה מקושרת באופן אינטואיטיבי לדמויות ספרטניות המסוגלות לסחוב עשרות קילוגרמים ולסבול בשקט, אט-אט קמה לה קהילה שהתחילה לשאול שאלות יפות וקשות.

אז איפה התחיל הדבר הנפלא הזה?

אז כמו כל מהפכה, היא התהפכה לאט, וקצת קשה להצביע על נקודת זמן סינגולרית. אחד התיעודים הראשונים של הרפתקן שפיתח שיטות להורדת המשקל הנסחב היה ג׳ורג׳ וושינגטון סירס, בסוף המאה ה-19, שהיה כתב ספורט שכתב על הרפתקאותיו עם סירת קנו. הספר שלו Woodcraft עדיין נמכר היום.

חלוצה נוספת בתחום נקראת סבתא גייטווד, אשר ב-1955, הייתה האישה הראשונה שהלכה את כל שביל האפלצ׳ים ברצף, כשהיא סוחבת שמיכה, מעיל גשם, ווילון אמבטיה מפלסטיק. כל אלה בתוך שק בד שהיא תפרה בעצמה אותו היא סחבה על כתף אחת. הא, והיא עשתה את זה בגיל 67 (סבתא, הוא לא השם הפרטי שלה).

לבסוף אחד השגרירים הרציניים של תרבות האולטרה-לייט וזה, שאפשר לומר, קירב אותה למיינסטרים הוא ריי ג׳רדיין. ריי כתב ספר מפורסם בשם PCT Hikers Handbook ב-1991 (מאז הספר שונה ופורסם מחדש מספר פעמים) שנחשב לאחד הספרים הראשונים והמשפיעים בקהילה (קהילת האולטרה-לייט) . בתחילת ההתפתחות של תחום האולטרה-לייט, כשתרמילאים נחושים היו נדרשים להכין את רוב הציוד שלהם בעצמם, ריי היה (ועדיין) מוכר ערכות DIY (עשה זאת בעצמך) של ציוד אולטרה-לייט באתר שלו.

היום, ישנם חומרים וטכנולוגיות חדשות שבהן משתמשות מספר חברות (רובן לא מאוד מוכרות בארץ), שהפכו את היכולת לטייל קליל ליחסית נגישה.

אז כמה לייט זה אולטרה-לייט?

יש הרבה הגדרות (חופפות וסותרות) לקטגוריות משקל. אין להן המון משמעות בעיני, והן לרוב בעיקר מבלבלות משהו שהוא בסך הכל די פשוט (תנסו לנווט בין: Lightweight, Ultralight, Hyperlight, SuperUltraLight, Uberlight ועוד, בכולם נפגשתי בשלב כזה או אחר, בחיי).

הדבר המרכזי שיש להבין הוא שהמידה הכי נפוצה להשוואת משקל היא משקל הבסיס (PBW=Pack Base Weight) והיא כוללת את משקל התיק וכל מה שבתוכו לא כולל מתכלים (אוכל, מים ודלק לבישול). כמו כן, משקל הבסיס לא כולל ציוד נלבש (בגדים, מקלות הליכה, כובע, קיצר מה שלא בתיק). בעוד שיש הגיון מסוים לא להתייחס למשקל המתכלים (כי הוא יחסית ליניארי באורך הטיול), לא לגמרי ברור לי למה רוב הפעילים בקהילה לא מתייחסים למשקל הנלבש (שעבור מינימליסטים, יכול להוות אחוז משמעותי מהמשקל הנסחב הכולל).

ובכל זאת, בשביל לתת תחושה, אציין שבכדי לטייל עם ציוד המתאים לכל הצרכים לשלוש עונות ברוב העולם (ובישראל אף ארבע עונות) , וכמעט בלי לוותר על נוחות (מודה, זה תמיד יהיה עניין סובייקטיבי), אין סיבה לסחוב משקל בסיס של מעל 5 ק״ג. וזה סף ה-UL (אולטרה-לייט) שהרבה אנשים בקהילה יגדירו.

ולמען הפרובוקציה אומר שזה לא נדיר לראות באינטרנט רשימות ציוד מינימליסטיות של 2.5 ק"ג ואף פחות מכך.

אבל איך מורידים משקל?

מפסיקים עם הפיצות.

יש הרבה שיטות ודרכים לצמצם את עומס המעמסה וזה נושא לפוסט משל עצמו, ולכן פה רק אגיד שכל השיטות בבסיסן הן תחת אחת משתי משפחות של טכניקות.

1. לוקחים פחות דברים

אוביאס, אני יודע, אבל אני מוכן להתערב שרוב האנשים שסוחבים משקל בסיס של 10 ק״ג ויותר ודאי מסיימים טיול עם פריטים שלא ראו אור שמש (או אור כוכבים) אף לא פעם אחת. ואני לא מדבר על עזרה ראשונה, אלא על הסוטשירט השלישי שלקחת לטיול בארץ. ביוני. או המסור שלקחת בשביל לעשות מדורה, כי בלעדיו זה בטוח לא היה מתאפשר.

אחת הדרכים הכי קלות לקחת פחות דברים היא לקחת דברים רב-שימושיים. האם אתה באמת צריך גם סיר וגם פינג׳אן? והאם המכסה של הסיר מספיק טוב בשביל להיות צלחת? בהמשך ציר המינימליזם ניתן גם להשתמש במקלות הליכה כמוטות של האוהל (ראה את התמונה הראשית של הפוסט מהטיול שלי ושל עינב, בת זוגתי האדירה, באלפים), במזרן שינה כשלד (והריפוד) של התרמיל, ועד כדי להשתמש בשק השינה כמעיל המבודד בערבים הקרים. יש הרבה מה לעשות בעולם הרב-שימושיות!

לדוגמה:..


#דולומיטים#מקלהליכהסלפיסטיק#אלתשפטו


2. לוקחים דברים קלים יותר

אני יודע שאני מעיף לכם את הראש פה, אבל זה לא נדיר לראות מטייל עם צנצנת של נוטלה שנסחבת לה בתיק כמה ימים (למען הסר ספק, הבעיה היא בצנצנת ולא, חלילה, בנוטלה ). צנצנת כזאת שוקלת כמו תיק אולטרה-לייט ממוצע, וניתנת בקלות להחלפה בפלסטיק קליל.

בציוד תרמילאות נהוג לדבר על "שלושת הגדולים" כמקום האידיאלי להתחיל להוריד בו משקל. שלושת הגדולים הם: התיק, המחסה ומערכת השינה. כנקודת התחלה כדאי לשאוף שאף אחד מהם לא יעלה על 1 ק״ג (מינימליסטיים רציניים שואפים למשקל של פחות מחצי ק״ג לכל אחד).

הדרך לממש את שתי משפחות הטכניקות האלה היא באמצעות ידע וכישורים. חד וחלק. הידע יאפשר לכם לדעת מה חשוב להביא לטיול ומה לא, איזה מוצרים יש בשוק והיתרונות של כל אחד, ואיך לצמצם משקל של אוכל ומים. כישורים יאפשרו לכם למצות את המירב מכל פריט שתסחבו עליכם.

צמצום הוא מסע מתמשך. בחינת הצרכים שלנו בטבע לא באמת נפסקת. כמו הרבה דינמיקות בחיים משקל התיק הוא אובייקט בעל משוב חיובי (לטוב ולרע). לדוגמה, עוד קילו על תיק של 15 ק״ג מוסף בקלות פסיכולוגית, בעוד שהצורך בפריט, ששוקל 100 גרם, נבחן לעומק כשהתיק שוקל 3 ק״ג. לכן לתיקים כבדים יש נטייה להתכבד בעוד שלקלים נטייה להתקלל (אלו, כנראה, לא מילים אמיתיות). The Rich Get Richer.

״תחשבו בקילוגרמים ותסחבו עשרות, תחשבו בגרמים ותסחבו ק״ג בודדים״

מינימליסט בטבע

אבל.. בעצם.. למה?

כי זה כיף ממש.

למה זה כיף? כי זה מאפשר לכם את הגמישות לטייל איך שאתם אוהבים וליותר זמן. נהנה מללכת הרבה? אוהבת לעלות לנקודות תצפית מגניבות מחוץ למסלול? מה עם שנ״צ ליד האגם בצהריים? כשהצעדים שלך קלילים, הכל יותר קל!

"The less you carry the more you will see, the less you spend the more you will experience.”

Stephen Graham

יום הליכה מסתיים עם פחות כאבים ופחות עייפות, אפשר לטייל עם נעלי ספורט קלילות ונושמות מה שאומר פחות שלפוחיות(!). רוצה לשלב בטיול ריצה/טיפוס/אופניים? עכשיו זה בכיף שלך.

אני עוד אכתוב הרבה על הלמה, בינתיים הבנתם את הווייב.

סיכום של הפוסט שנותן השראה

למרות שהעיסוק המרכזי בקהילת האולטרה-לייט הוא בעיקר סביב הורדת משקל התיק, יש לא מעט טיילינים, ואני ביניהם, שרואים את תרבות האולטרה-לייט כנדבך של פילוסופיית חיים מינימליסטית. צמצום הציוד והורדת משקל התיק הן מסגרת לחווית טבע נקיה יותר, פשוטה יותר ומהנה יותר.

קלילות זה state of mind, לא רק מספר על המשקל.

צאו קלילים, ותהנו!

***

  • רוצים לשמוע/ לקרוא עוד מניבגי?! יכולים ליצור איתו קשר ב:

Web - http://www.minimalistoutdoor.com/

רוצים לכתוב לנו גם?! צרו איתנו קשר במייל experiencingtheculture@gmail.comאו אם בא לכם/ן כבר לצאת לעולם הגישו מועמדות והצטרפו אלינו להרפתקה.


71 views0 comments

שקיעה זה אחד מהדברים המהפנטים האלה שכבר נטמעו לנו בשגרה ואנחנו שוכחים כמה הם מדהימים. קצת כמו שמי הלילה או העובדה שאבוקדואים קיימים.

אז אם במקרה אתם באזור מחוז חיפה, ובא לכם להתפנק על שקיעה ותצפית רחבה על מישור החוף, נסו לחנות בחניון פתחת נחל אורן ולטפס למערת אצבע. למצוא שם איזו נקודת תצפית בדרך, להתיישב, ולזכור שזה שיש שקיעה כל יום לא הופך אותה לפחות מעניינת.


ואם בא לכם לתבל את השיחה, תסבירו לחברים שכשהשמש נוגעת במים, כנראה שהיא כבר מתחת לאופק, אבל האטמוספירה מאטה את האור ומעקמת אותו ככה שזה נראה שהיא עדיין בשמיים. (קצת כמו המנסרה באלבום של פינק פלויד..)


גיחה קצרה ומלאה מים

בתקופה הזאת שכל הנחלים מתמלאים ומידי פעם יש איזה יום בהיר שנחמד גם לבקר בהם, נחל תנינים מציע אחלה בריכות ופינות ישיבה לאורכו.

(והוא גם לא מאוד רחוק מהמרכז)

למי שתהה, השם הזה מגיע מעדויות שגילו על תנינים שחיו שם, האחרון לפני 100 שנה.

המלצה שלי- תחנו באזור אביאל, וחפשו מקום שקורץ לכם איפשהו בארבעה ק"מ בין אביאל לעמיקם על גדת הנחל.

ומי שמחפש קצת יותר, אפשר ללכת עד הים על שביל ישראל.



כרישים??


נחל חדרה, כמו רבים מנחלי החוף, היה פעם מזוהם משפכים וביוב שהזרימו דרכו. אחרי מאבק של גופים ירוקים, עיריית חדרה ותחנת הכוח אורות רבין, הנחל הפך לנקי ובריא וגם למקום כיפי להעביר את היום.

עכשיו זאת לגמרי התקופה לבקר, בין אם זה כדי לראות להקות עצומות של קורמורנים שמחפשים את דרכם לאקליפטוסים, או כדי לראות את הכרישים שאוהבים להתרכז באזור השפך (איפה שהמים החמים שמוזרמים דרך הנחל נותנים להם בית חם בחורף, מבחוץ רואים מידי פעם איזה סנפיר מסתובב) או סתם לחזות בשקיעה חורפית מרשימה..

פשוט לכתוב בווייז פארק נחל חדרה.


כמו האמבטיה הכי חמה שעשיתי רק מעלה אחת יותר


קצת מוגזם כמה שהארץ הקטנה שלנו יכולה להפתיע כל פעם מחדש.

שבוע שעבר אני והחברים קפצנו לגולן במטרה להיכנס למים החמים של הבנטל, גילינו שהצינור סגור (עסק מאוד הפכפך) ונסענו לעין ג'ונס במקום. החלטה מצוינת.

ממש ליד חמת גדר תמצאו מספר בריכות בתוך מבנה ישן ששימש את הקצינים הסורים שרצו להתפנן, וחוזר אחורה בזמן אפילו להתיישבות רומאית...

המים החמים מגיעים מנביעה בעומק 2 קמ ומוזרמים בעזרת צינורות. והמים מאוד חמים, אבל מתרגלים ברגע.

ממליץ למצוא יום קר באמצע שבוע ולעשות איזה רוד טריפ, לא תתאכזבו.



שרק ימשיך להתקרר! נתראה בשבילים


***

רוצים לשמוע/ לקרוא עוד מבן?! יכולים ליצור איתו קשר ב:

Mail - benlazdude@gmail.com

Instagram - https://www.instagram.com/wild_rover_ben/

רוצים לכתוב לנו גם?! צרו איתנו קשר במייל experiencingtheculture@gmail.comאו אם בא לכם/ן כבר לצאת לעולם הגישו מועמדות והצטרפו אלינו להרפתקה.




21 views0 comments
bottom of page