top of page


1. איפה את גרה? מה את אוכלת? האם זה עולה הרבה? מה הדבר הכי יקר בזמן טיול?

זה תלוי במדינה אבל לרוב אנסה לחפש הוסטלים או דירות airbnb. יש לי חברים מכל מיני מקומות בעולם שהכרתי מטיולים כך שיש לי אופציה להתגורר אצלהם. בנוגע לאוכל, מטבח זה אחד הדברים החשובים בשבילי כשאני מחפשת מקום להתגורר בו. מאפשר לך לבשל כל דבר שתרצה מבלי להיות תלוי במסעדות סביב וכמובן שאפשר להכין כל דבר שעולה בראש.

לא הייתי בשלנית דגולה בתחילת המסעות שלי אבל עם הזמן מגיע הנסיון! אפשר לחסוך כל כך הרבה כסף וגם לחיות ברמה גבוהה, הכל תלוי ברמת ההשקעה שלכם. מסעדות מקומיות, למה? זה מקורי, זה זול. תמיד מרגש אותי לשבת עם מקומיים סביבי, מאפשר לטעום אמת, עושר טעמים שלא ניתן למצוא בשום מקום אחר. מדי פעם אני מאפשרת לעצמי ללכת למסעדה "רגילה" וכך לשמור על זה כאירוע מיוחד. אם יש דברים שאתם ממש אוהבים ולא רוצים למנוע מעצמכם, תאפשרו🙂

לדוגמא, אני מאד אוהבת קפה, מאד. אני יודעת ומרגישה טוב להוציא על קפה איכותי, דבר קטן הופך להיות בילוי פשוט. חשוב למצוא את הדברים הקטנים שגורמים לנו להרגיש טוב. זה מאד משנה לאן וכמה זמן נמשך הטיול אבל בהרבה טיולים הטיסה יכולה להיות הוצאה גדולה, אם לא הכי.




רואדטריפ באירופה עם חברה גרמניה שהכרתי בפיליפינים הוא דוגמא מצויינת לזה. טיילנו מגרמניה לפורטוגל דרך צרפת וספרד במשך 3 שבועות. רוב הטיול ישנו ברכב ובשלנו לעצמנו. כשלומדים לחיות בצמצום , מבינים כמה מעט אנחנו באמת צריכים, חוסכים לא מעט ובעיקר מעריכים יותר.


2. האם את מרגישה בטוחה בחוץ?


בתור בחורה שמטיילת אני מרגישה בטוחה, בעיקר כשאני לא מכניסה לעצמי סצנות מסרטי אימה לראש. חלק מהטיולים שלי טיילתי לבד וגם ב-לבד לרוב התחלתי לבד ומהר מאד הכרתי אנשים שהפכו לחברים או מכרים אז אפשר לומר שאני מתחילה לבד ובדרך אוספת אנשים. מצאתי את עצמי בכמה סיטואציות בהן פחד ומחשבות רעות לא היו לעזרתי, מצבים בהם חיביים להקשיב לקולות הפנימיים, להשתמש בכל החושים בשביל להחליט החלטות חשובות.

אתה היחיד בסיטואציה, אתה זה שצריך למצוא את הפתרונות הנכונים. לשאול את השאלות, האם האדם הזה מסוכן עבורי? האם אני במקום בטוח? לא ליפול ללחץ חברתי, אל תעשו דברים שאתם לא רוצים לעשות. אני מנסה לשים את עצמי עם סביבה בטוחה ואנשים שאני סומכת עליהם, אל תרגישו תלויים. תמיד אפשר לעזוב, בעיקר כשמטיילים לבד. (לפעמים קורים דברים, החיים מלאי הפתעות..חפשו את סיפור ההמשך- עדיף שאמא לא תדע) קצת טיפים על רגל אחת שתמיד גורמים לי להרגיש בטוחה יותר: חפשו טיסות שנוחתות ביום, אל תלכו לבד בחושך במקומות מפוקפקים, שמרו על החפצים האישיים שלכם, הצטיידו במנעול, אם אתם יוצאים תמיד תקחו איתכם דברים בעלי ערך, נסו להשתמש בתחבורה ציבורית, תמיד יש אנשים מסביב ולרוב זול יותר, שאלו שאלות כשצריך- תקשורת. תחשבו חיובי אבל אל תהיו תמימים.

3. מה ההורים והחברים שלך חושבים על הטיולים שאת יוצאת אליהם? האם אכפת לך מה אחרים חושבים?


הם לא מופתעים כשאני מספרת להם על הטיול הבא. אני מאמינה שהם רואים כמה טוב זה עושה לי ואיך אני יכולה לעשות את הדברים בדרך שלי. חלק מהחברים שלי כבר לומדים באוניברסיטה, בזמן שאחרים עובדים בעבודות לטווח ארוך או קצר. אנחנו לא זהים, וזה אחד הדברים היפים, אנחנו לא צריכים לעשות הכל באותו הזמן. קל לנו להשוות, להסתכל סביב ולבחון איפה אנחנו ממוקמים על המסלול. אם לרגע נקח זום אאוט מכל התמונה הזאת המסלולים האלו משתנים, לפעמים אנחנו רצים, לפעמים דווקא נחים, חושבים, ממשיכים, כל דרך בצבע אחר. כל אחד בדרכו שלו סולל מסלול כל כך שונה ואחר, אז כששוב נסתכל סביב נזכור שאין את זה מלפנים או את זה שתמיד מפגר מאחור. כמובן שההורים שואלים על לימודים ועבודה קבועה אבל אני לא מרגישה יותר מדי לחץ..אולי בגלל שאני דיי בטוחה בדרך שלי. לרוב אענה בתשובות כמו זה עדין לא הזמן, אני עדין רוצה לטייל, יש עוד כל כך הרבה מקומות שאני רוצה לראות ולהיות. אגיד להם עוד שהם רואים כמה קשה אני עובדת, איך אני יודעת לנהל את עצמי ולהיות עצמאית, הם יכולים לסמוך עלי ולראות בי אדם אחראי. לפעמים קל לתפוס טיולים כסמל לבריחה, חיפוש עצמי או בכלל חוסר רצינות או אחריות דבר שאני נוטה לא להסכים איתו ולומר בדיוק ההפך. אכפת לי מה ההורים שלי חושבים כי אני מאמינה שיש להם חכמת ונסיון חיים גדולים יותר משלי, הם מבוגרים יותר ועברו דברים במהלך חייהם. חשוב להקשיב להם ומהאמרות והעצות לבחור מה לקחת מבלי להתעלם מהקולות הפנימיים שלי.



4. רוב האנשים בסין אוחזים בדעה שאומרת- אני אטייל כשאהיה עשיר. הם רוצים לטייל אבל לא עושים צעד. מה את רוצה להגיד לאנשים האלו?

אתה ממש לא חייב להיות עשיר בשביל לטייל. ומה זה עשיר? כמה כסף צריך להיות לך בשביל שתחשב עשיר? הכל תלוי בך ואיך אתה מתכנן את הטיול שלך.


בהמשך התשובה במקורית פרטתי יותר לפי קטגוריות איך אפשר לצמצם עלויות. זו שאלה מאד חשובה בעיני ובעיקר אחרי שיחות מרובות עם לואין על שגרת החיים שלה בסין הבנתי שהם עובדים קשה ומשקיעים על מנת להשיג עבודה ולהחשב "מוצלחים" בעיקר בעיני הסביבה. היא הופתעה לשמוע על המקומות שהייתי בהם וכמה ואיך טיילתי, מה שגרם לי להרגיש קצת מיוחדת בעיניה..ניסיתי להסביר לה שהרבה ישראלים יוצאים לטייל במיוחד אחרי השירות הצבאי וזה דווקא משהו שקורה ואיננו כה נדיר.


לואין שברה את החומה , החומה הסינית נקרא לה, הבנתי יותר ויותר כמה זה היה צעד עבורה לצאת למסע הזה לאוסטרליה ולעשות משהו שכל כך שונה ויוצא דופן, איננו נתפס בעיני מי שסביבה. לחיי שבירת חומות ישנות וחדשות.


***


רוצים לשמוע/ לקרוא עוד מבר?! יכולים ליצור איתה קשר ב:



רוצים לכתוב לנו גם?! צרו איתנו קשר במייל experiencingtheculture@gmail.comאו אם בא לכם/ן כבר לצאת לעולם הגישו מועמדות והצטרפו אלינו להרפתקה.





63 views0 comments


אני אחזור אחורה, אז לאחר תקופה של התחלות חדשות, בה למדתי שאין דבר העומד בפני הרצון, החלטתי בחיפזון (הגיעה המחשבה => בוצעה הפעולה) להגשים חלום שלי, ללמוד לגלוש.



ואני, מי שמכיר אותי יודע שאני אוהב הכל גדול, מוגזם ומרהיב. אז כמובן שבמקום ללכת לחוף בתל אביב, סגרתי טיול גלישה של שבועיים בסרי לנקה עם קבוצת צ׳ייסינג פאן הנהדרת.


חשבתי לעצמי שזהו הטיול הראשון שלי בלי חברים או משפחה ועוד פעם ראשונה במדינת עולם שלישית, לכן ארשה לעצמי לשכור טיול בו לא אצטרך לעשות דבר מלבד לשלם. קחו את הכסף שלי ותעשו הכל.

וכך היה, רגל על רגל, טיסה אחר טיסה, צ׳ייסר אובר-פרייסד אחד וזהו (הייתי צריך לשאול כמה זה עולה לפני שהחלטתי). ישראל - טורקיה - דוהה - סרי לנקה. יותר מ20 שעות בסך הכול.


ירדנו וברגע שיצאנו מהעיר ג׳ונגלים נחשפו אלינו, עצי קוקוס גבוהים, עופות מעניינים בשמיים ואוכלוסייה טרופית מהספרים. הקבוצה הייתה נהדרת, דאגה לתחבורה, שיעור גלישה בבוקר ואיזו פעילות לאחר מכן-ארוחת ערב, ישיבה, שיעור גלישה נוסף, טיול מקומי, מסיבות, יוגה באמצע נהר בג׳ונגל, ועוד ועוד ועוד.




היום הראשון הלך לא רע בכלל. הצלחתי לתפוס כמה גלים ואת חלקם אפילו ללא עזרת המדריך. היום השני

היה אפילו יותר מוצלח ובערב אמרו לי שני חברי לחדר הוותיקים בגלישה; "יש פה חוף עם גלים ממש טובים לא רחוק, אנחנו נוסעים מחר בבוקר, תצטרף?" ואני השבתי "אני אוכל לגלוש שם? רק אתמול עליתי על גלשן פעם ראשונה בחיים" והם ענו לי משהו בסגנון "שטויות אחי בדוק אל תדאג" אז זרמתי כי למה לא הם בטח יודעים מה אומרים.


קמנו מוקדם בבוקר שלאחר מכן, לקחנו גלשנים והעמסנו על הטוקטוק. חוף "South beach". והגלים? בהחלט ממש טובים. כמה טובים? כל גל 2-3 מטרים לפחות בעיניים הבלתי מזויינות שלי. אמנם היה מרתיע אבל היי, מכל חוויה לומדים.


אז נכנסו למים ואני אחרי הוותיקים והם מצליחים לתפוס גל אחד, עוד אחד ועוד אחד. לידנו הייתה קבוצה של גלשנים מתחרים אוסטרלים (לפחות כך זה היה נראה) והגיע תורי, אזרתי אומץ. הגל מתקרב.. אני שוחה קדימה ועולה אך לפני שאני מספיק לעמוד הגל כבר הספיק להפוך אותי 4 פעמים וכמעט להחזיר אותי בתשובה.





לאחר כמה ניסיונות כושלים, כל אחד אולי פחות כושל מהקודם לו, בדגש על אולי, החלטתי לנוח. מספיק לחטוף מכות מפאפא ים. תפסתי לי אזור שהיה נראה בוא היו פחות גלים מאיימים ונחתי. לפתע אחד החברים צועק משהו ומצביע, לא הבנתי מה צעק אך מיד הסתכלתי.


מאחוריי ראיתי משהו חום צהבהב מתחת לפני המים, עולה אל פני המים. זה היה צב ים ענק! מעולם לא ראיתי בעל חיים גדול כל כך בטבע. לפני שהבנתי מה קורה הגיע מאחרי הצב גל גדול שסחף אותו, אבל הצב לא פרייאר. הוא עשה דבר שמעולם לא חשבתי שאפשרי בכלל מחוץ לסרטי ילדים.


הצב גלש על הגל! ככה! מול העיניים שלי. תאמינו או לא. זה היה הדבר הכי מדהים שאי פעם ראיתי. כל כך מדהים שהייתי חייב להכניס את הסיפור הזה בצורה מסויימת בספר שלי. הדבר הכי מדהים שראיתי בחיים.




זו הייתה הפעם בה התחלתי להבין למה אנשים כל כך אוהבים לטייל ככה. ספונטני. לכו תדעו מה יכול לקרות. מדהים.


***

רוצים לשמוע/ לקרוא עוד מיואב?! יכולים ליצור איתו קשר ב:

Mail - yoavdude11@gmail.com

רוצים לכתוב לנו גם?! צרו איתנו קשר במייל experiencingtheculture@gmail.comאו אם בא לכם/ן כבר לצאת לעולם הגישו מועמדות והצטרפו אלינו להרפתקה.





27 views0 comments

Updated: Aug 5, 2020


ליד מכבים, שתי דקות נסיעה מהבית שלי (או עשר דקות ברגל כשאני לא עצלנית), יש מצפה. את הנסיעה אליו מלווה מימין גדר חשמלית גבוהה שמעוררת בי תמיד תחושת אי נוחות, ולא ברור אם עוברים את הקו הירוק כדי להגיע אליו.



כשיוצאים מהאוטו ועוברים את המצפה הבנוי, מגיעים לדרך אפר עם אבנים קטנות שתמיד נכנסות בנעליים, והיא מובילה למעין חורשה עם כמה נקודות תצפית מבודדות. באחת מהן יש שני ספסלים, שניהם מול הנוף, אבל כל אחד שבוחרים לשבת בו מראה תמונה מעט שונה.

במרכז הפינה יש מדורה שמעולם לא ראיתי דולקת, מצידה הימני עומדים בצפיפות חמישה עצי ברוש, ומצידה השמאלי אחד נוסף. הם מתחברים זה לזה כך שנוצרת מעין מסגרת, שהופכת את הנוף לציורי הרבה יותר ממה שהוא באמת.

בדרך כלל אני מתיישבת על הספסל השמאלי - לא על זה שמישיר מבט לכפר בית סירה, שקולות המואזין בוקעים מאחד המסגדים שבתוכו, אלא על זה שבאופק שלו נפרשים שדות חקלאיים, ובהמשך הרים שכמעט ואין עליהם בתים, ושמי שמגיע אליהם בטח מרגיש שעליו לישול נעליו מעל רגליו, כשם שיש קדושה במקום עליו הוא עומד.

דווקא כשמפנים את המבט לצד ההפוך מהתצפית, בייחוד בשעת הדמדומים, נגלה טבע יפהפה שנצבע בגווני זהב, ושקיעה שלא מביישת את חווית הצפייה בה בים. ביום טוב אפשר לראות גם שועל משוטט ללא הפרעה.



משהו בסתירה שנוצרת מהשילוב של תחושות המורכבות שמעלה התצפית, והשלווה המיידית שמשרה הטבע, יוצר קרקע פורייה ליצירה, ומעורר בי תמיד השראה.

זו הסיבה שאני מגיעה לשם בנקודות מפתח בחיים שלי, כשאני מרגישה מבולבלת במיוחד וצריכה לקבל נקודת מבט נוספת שבתקווה תוביל לצלילות כזו שרק שהייה בטבע יכולה לתת.




אז נכון, לא בכל מקום תוכלו למצוא תפאורה כזו כלכך קרוב לבית, אבל לפעמים, שיטוט קצר יגלה לכם פינת חמד שלא הכרתם, ויראה שלא תמיד צריך להרחיק לכת כדי להתקרב אל הלב.


***


רוצים לשמוע/ לקרוא עוד מעמית?! יכולים ליצור איתה קשר ב:


Mail - Amitmel1998@gmail.com


רוצים לכתוב לנו גם?! צרו איתנו קשר במייל experiencingtheculture@gmail.comאו אם בא לכם/ן כבר לצאת לעולם הגישו מועמדות והצטרפו אלינו להרפתקה.





267 views0 comments
bottom of page