אין כמו שילוב של ישן וחדש. אל יותר ויותר מקומות בעלי ערך היסטורי או בעלי תרבות ייחודית של שנים, נכנסים עסקים חדשים. דוגמה מעולה לתופעה היא שווקי תל אביב יפו- כמו הכרמל, בצלאל, הפשפשים- אשר לצד הרוכלים המבוגרים ובעלי הבסטות העתיקות נפתחים עסקים צעירים ומלאי חיים.
אני רוצה לספר לכם על החוויה שלי משוק הפשפשים ביפו.
השנה הייתי חניך במכינת תל"ם, בשלוחת יפו, ממש כמה דקות הליכה מהשוק, שבו ביקרתי לא מעט במהלך השנה, ולמדתי להכיר אותו יותר ויותר.
שוק הפשפשים ביפו קיים מהמאה ה-19, מתקופת האימפריה העות'מאנית. השוק היה נקודת מסחר ביפו כעיר נמל והוא פועל עד היום. השוק מתחלק ל-3 איזורים-
1. מגרש פתוח (שוק עמיעד)- ליד המלביה בפשפשים.
2. "מבנה" מקורה בעל 2 מסדרונות להולכי רגל.
המקום האהוב עליי בשוק הוא מבנה המסדרונות. שם אפשר לחוות את חווית השוק המקומי האותנטית על בורייה. כפי שכבר אמרתי, השוק בנוי משילוב בין הבסטות והרוכלים המבוגרים לבין מסעדות, ברים ובתי קפה מפונפנים, והכניסה למסדרון המקורה בעל הרצפה האדומה מכניס אותי כל פעם מחדש לבועה היסטורית בעיניי.
תכל'ס- הסיבה האמיתית שאני נכנס לשם היא הג'ינסים המקוריים של levi's, אלה שגוזרים מולכם לפי האורך שתבקשו, שתוכלו לקנות שם במחיר מציאה, אם רק תדעו לדבר בשפת הרוכלים ועם קצת כישורי משחק וביטחון. אחרי פגישה ב"סאגה קפה", בית קפה ממש ליד שוק עמיעד, שניחן בפלייליסט אלוהי, ושוב- מראה את השילוב בין ישן לחדש באיזור השוק, יצאתי לי לטייל קצת (אחרי חודשיים כמעט שלא שמעתי את צעקות הרוכלים) בין הבסטות הישנות ואביזרי הענתיקה שמי יודע מי קונה את הדברים האלה.
הסתכלתי על אלף הכוסות והצלחות הישנות שפזורות על הרצפה בשוק עמיעד, התקליטים, תיקים וכו' והלכתי לי למקום שבאמת חפץ לבי- הליוויס של הרומני בשוק המקורה.
את האמת שהפעם פחות הצליח לי, אולי בגלל שהייתי לבד ולא היה לי גיבוי במיקוח, אבל בכל זאת יצא מחיר סבבה- כי אני לא משלם מחיר תייר.
נכנסתי לבועה האדומה והתחלתי להסתכל קצת על הסחורה בדרך לרומני, ומיד כל בעל חנות שעברתי קפץ עליי בשאלה "מה אתה מחפש?" או באמירה כגון "בוא תסתכל פה איזה יופי", אך אני רק חייכתי מתחת למסכה, הנהנתי ואמרתי "תודה" לכל בעל חנות שעצר אותי בדרכי אל הרומני.
הגעתי אל המקום והתחלתי להסתכל על הג'ינסים, מיד הרומני שאל אותי, "איזה מידה אתה?", ומדד אותי על פי שיטתו- הסתכל עליי, קצת טופח על המותניים והביא לי ג'ינס בול במידה, ממש כמו קסם. הסתכלתי קצת והחלטתי שהוא סבבה ובא לי אותו. עכשיו ידעתי שמתחיל התהליך הקשה, אבל ידעתי שאצליח לקנות במחיר שאני רוצה, או אולי קצת מעליו.
"כמה אתה רוצה עליו?" שאלתי, והוא ענה מספר מנופח שרק תייר היה קונה, ואני לא תייר, וכפי שכבר אמרתי- אני לא משלם מחיר תייר.
אחרי התמקחות קלה שבה אני זורק מספר נמוך בהרבה והוא עושה לי פרצופים ומוריד קצת מהמחיר, שעדיין גבוה. אני אומר לו "תודה" והולך. אחרי חצי שנייה הוא תופס אותי ולוחש לי מספר יותר נמוך אבל עדיין גבוה, ושוב חוזר חלילה אחרי פעמיים-שלוש, הגענו למחיר מוסכם.
שילמתי לו, הוא גזר לי את הג'ינס לאורך שרציתי, בירכתי אותו בברכת "תודה רבה, יום טוב" בחיוך והלכתי לדרכי.
אני מאוד אוהב את חווית ההתמקחות, וכשזה בשוק האהוב עליי, זה בא עוד יותר בטוב.
החיוכים של בעלי החנויות המבוגרים והטכניקה שלהם למשוך אנשים היא מדהימה בעיניי, וכשאני רואה אנשים "בורחים" מהחיזורים האלו אני אומר לעצמי "איזה טיפשים, הם לא מבינים מה הם מפסידים ב'לא,לא תודה אנחנו לא רוצים' המהיר שלהם". דבר ראשון, תדעו שהם לא אומרים רק לכם "בואו תסתכלו" וכד', הם אומרים כמעט לכל מי שעובר, כי זו דרך השוק. ודבר שני, אם תדברו איתם ובאמת תתמסרו לחווית השוק, תראו חיוכים, תרגישו מלאים באהבה כלפי החיזורים והיציאות המצחיקות של בעלי החנויות והבסטות.
אז לפני שאתם מגיעים לשוק בפעם הבאה, אשמח לשתף אתכם בטיפים שאני חושב שיעזרו במיקוח על המחיר- כי גם אם אתם תיירים, אפשר לצאת בלי לשלם מחיר תייר:
1. ביטחון, ביטחון, ביטחון. דברו בביטחון ובחיוך אל המוכר, אל תפחדו מהמחיר שהוא יגיד, בעיניי לא שווה לקנות משהו במחיר יקר גם אם הוא ממש מצא חן בעינייכם, תרגישו בנוח לוותר, לרוב בעלי החנויות יעצרו אתכם ויורידו את המחיר, וגם אם לא, תזכרו- אני לא משלם מחיר תייר.
2. מחיר בסוף- קודם כל תסתכלו על מה שבחרתם, תוודאו עם עצמכם שזה מה שאתם רוצים ורק אחרי שהחלטתם תתחילו להתמקח, לפני זה זה פשוט לא אפקטיבי כי אתם עדיין בהתלהבות על הפריט והמוכר שם לב לזה ומנצל את זה לפעמים.
3. להסתובב וללכת עם ברכת "תודה רבה אבל זה יקר לי"- זה הקלף הבסיסי והכי קל כשהמוכר לא מוכן להוריד, אבל זה קורה רק אחרי שניסיתם להוריד את המחיר כמו "שם הוא רוצה על זה מחיר נמוך הרבה יותר" או אמרה אחרת שאולי תוריד את המחיר.
לסיום, אני מזמין אתכם לבוא ולחוות מהשילוב המנצח של שוק הפשפשים בין ישן לבין חדש,
כי אין כמו לשבת בבית קפה מעוצב עם מוזיקה נהדרת או סתם לשבת למלבי או גלידה בשוק ומיד אחרי זה להתמקח על פריט ישן-חדש.
ושוב, אני לא משלם מחיר תייר. תנסו גם :)
רוצים לשמוע/ לקרוא עוד מגיא?! יכולים ליצור איתו קשר ב:
