סיכום שלישי
היינו ארבעה לילות באביאל. ישנו אצל משפחה מדהימה שפתחה בפנינו את החצר שלה ואת הלב.
הגעתי עם חששות קצת, ארבעה ילדים וכלב בחצר של זוג עם ילדים גדולים עלול להיות לא טוב. מזל שדורון וניקי אנשים מדהימים וגם הילדים שלנו. יצאנו לטייל הרבה, בעיקר בנחל התנינים בנקודות שונות, ירדנו אפילו לעין נילי, שכחתי שהגיפ כבר לא אצלי והאוטו לא אוהב עליו. בדרך עפר, ובעיקר נהנינו מהמפגש. המארחים שלנו לא היו בחופשה, אז המפגשים היו בעיקר בבוקר ובערב.
הרבה שיחות על האדם ועל העולם, דיבורי היסטוריה ופילוסופיה וגם מפגש פשוט ואמיתי של חיים, איתנו ועם הילדים. כולל ארוחת שישי משותפת שממש נתנה זמן איכות ביחד. תודה ענקית דורון וניקי ונחזור לבקר כמו שקבענו. האזור קסום ומלא מים ושקט, בטוח נבוא שוב.
יצאנו בשבת לכיוון הכרמל, לילה אחד, נטול קליטה, אך לא נטול המונים עבר עלינו בחניון האגם לפני שעלינו למחרת לחניון הפיתולים המהנה. בערב בחניון האגם הגיע אלינו פתאום בחור צעיר וביקש מים.
טל הציעה לו למלא לו את הבקבוק, כשראתה שאין לו תיק, שאלה אותו אם יש לו בקבוק למלא, הוא ענה שהוא לא זוכר. מיד הבנו שמשהו לא בסדר. הבחור חייך ונראה רגוע , הושבנו אותו ונתנו לו מים.
אחרי רגע או שנים הבנו שחוץ מאת שמו הפרטי הוא לא ממש זוכר כלום.
אהה, רק שלקח פטריות הזיה עם שני חברים. את השם של אחד מהם הוא זכר.
נתנו לו לאכול משהו, לעזור לגוף להתאושש ויצאתי איתו לסיבוב באוטו לראות אם משהו ייראה לו מוכר ואם לא אז לנסות להשיג את המשפחה שלו. לא היה לו נייד עליו. אחרי סיבוב קצר בחניון עלינו לכיוון הכרמל.
אחרי כמה דקות יש נקודת התחלה של מסלול הליכה. מיד הוא זיהה את הרכב של החבר.
אחרי כמה דקות , הבנתי שהזיכרון לא חוזר מיד וניסיתי לדלות מידע נוסף.
בסופו של דבר הבנתי שאת מספר הטלפון שלו הוא לא ישכח ובאמת הוא זכר, חייגנו כמה פעמים שעד שהחברים שלו ענו והגיעו. הם היו במצב טוב אז רק נזפתי בהם קצת , שהיה יכול להיגמר אחרת לגמרי, ונפרדנו. מזל שטל הייתה ערנית ולא רק נתנה לו מים ושלחה אותו, אחרת היה עלול להיגמר רע יותר
בבוקר אחרי שראיתי עם תמר את הערפל שיש באזור הגבוה יותר, עלינו לקומה העליונה של הכרמל
מקום יפיפה ושקיעות מדהימות. לחניון הפיתולים הצטרפו אלינו שנים מהאחים שלי עם הילדים.
גם הביאו שמחה ואהבה וגם פינקו אותנו במתנה של דשא ירוק ונעים לכניסה לאוטו.
היה כיף גדול, בטבע יש המון מקום לארח ולהיות ביחד כמה ימים היה מעולה ממש.
שני בוגרים מהמכינה באו לבקר גם, מצחיק שהם יותר מבוגרים ממה שאני הייתי כאשר הדרכתי אותם, בכל זאת הקשר חזק והמפגשים היו מהנים ונעימים לי מאוד. טוצי פינק אותנו בגלידה הכי טעימה בארץ ונעה עשתה לו שיעור ירי בחץ בקשת. גל הגיע אחרי הופעה עם מוריה החמודה וישבו איתנו גם כמה שעות מהנות, עוד עם כל הבלאגן של שני המון ילדים , לאח אחד שלושה שהגיעו ולשני שישה.
מחר חוזרים לביקור בבית ומתחילים להתארגן לשנת הלימודים , שבוע הבא נתחיל את המסע המסודר יותר.
להיות שבועיים במקום מסוים ולהכיר אותו כמה שיותר. חשבנו גם להיפגש עם קהילות, לבדוק איפה נרצה לגור בשנה הבאה. אז אם ירצו, אעביר גם שיעור בשמחה לקהילה שתרצה, בנושאים של יהדות חילונית או סדנאות כתיבת שירים. יש הרבה לארגן, בראש ובמציאות, וההתחלה בטח לא תהיה פשוטה, אבל למרות שעוד לפנינו, אני סקרן לראות מה יקרה.
מרגיש לי קצר המקום כאן לתאר את הכל אז ניסיתי לתמצת..
***
רוצים לשמוע/ לקרוא עוד משמעון?! יכולים ליצור איתו קשר ב:
Web - https://zomerbagolan.com
Facebook - https://www.facebook.com/shimon.zomer
Mail - shimon@zomerbagolan.com
רוצים לכתוב לנו גם?! צרו איתנו קשר במייל experiencingtheculture@gmail.com או אם בא לכם/ן כבר לצאת לעולם הגישו מועמדות והצטרפו אלינו להרפתקה.
Comments