לפני שנה החלטתי שאני מגשים חלום. לא, לא לכתוב ספר, אלא ללמוד לגלוש.
שאלתי חבר שחזר מטיול ונהנה בטירוף והוא סיפר לי קבוצת גלישה של ישראלים אליה מגיעים ללא ניסיון ותוך שבועיים של לימודים וטיולים במזרח, בנוסף לאווירה צעירה וחגיגתית, לומדים לגלוש.
מבלי לחשוב יותר מדי ובהחלטה פזיזה קלאסית שלי סגרתי את הטיול הזה. וסרי לנקה, מהממת.
הים, נהדר. הגלישה, כיפית בטירוף. אבל לי? לי לא היה כיף. כי משום מה הרגשתי קצת כלוא בעצמי.
התחברתי עם אחת הבנות בקבוצה כי כזה אני, יותר קל לי להתחבר לנשים. אמרתי לה, שחף, קפרע על הפרצוף שלך, בא לי אוקללה סרי-לנקית, בואי נצא למסע קטן. ושחף, קפרע על הפרצוף שלה, הסכימה בחיוך גדול: "חצי דקה אני מביא את התיק, תזמין לנו טוקטוק". וטוקטוק הזמנתי.
לנהג קראו סוריי, כנראה שהנתון הזה לא השתנה מאז. כשעלינו על הטוקטוק הוא שאל במבטא סרי לנקי / הודי מצחיק
"Hello ser, where you wanta gaw?"
ואני עניתי לו שאני בדודה ושייקי אותנו לחנות של כלי נגינה.
עכשיו, אנחנו היינו על עיירת חוף. מימין, שורות על גבי שורות של עצי קוקוס, משמאל, ים חצי שקט שעל הגלים הקטנים נשברות קרני השמש הורודות. ביניהם, אנחנו נוסעים אל תוך השקיעה המהממת.
מולנו ראיתי מרווח יפהיפה מול השקיעה ומיד הבהלתי את סוריי, הנהג, שיעצור לנו.
ושם התמונה הזו צולמה. ותודה לסוריי שכיסה חלק מהעדשה עם האצבע שלו. תודה נוספת לטכנולוגיה שאפשרה לי לחתוך אותו החוצה.
שם נהנתי על אמת לראשונה בטיול. שם הבנתי כמה זה כיף לי. שם נדלקה לי הלהבה של "צא לטייל, אל תתכנן".
אגב, לאוקללה החשמלית שקניתי במחיר של עשר חבילות של פיתות בשופרסל, קראתי על שם הנהג החמוד שלנו.
***
רוצים לשמוע/ לקרוא עוד מיואב?! יכולים ליצור איתו קשר ב:
Facebook - https://www.facebook.com/yoav.dribben
Mail - yoavdude11@gmail.com
רוצים לכתוב לנו גם?! צרו איתנו קשר במייל experiencingtheculture@gmail.com או אם בא לכם/ן כבר לצאת לעולם הגישו מועמדות והצטרפו אלינו להרפתקה.
Comments