top of page
Travel Polaroids
Writer's pictureTravelers community

הציפייה למשהו לא צפוי- חלק ב'/ ליבת קידר-מלינוף

הציפייה למשהו לא צפוי הא? כנראה שככה זה כל חיינו, לא כדאי לצפות אלא פשוט להינות ולא לחשוב ובמיוחד בתקופה הזאת, מה שהיא עושה לנו. זוכרים אותי? זאתי שרק השתחררה וחלמה על פורטוגל אבל גם אותה הקורונה עצרה, זאתי שגילתה את הסוד הקטן שאף אחד כמעט לא מדבר עליו, טסה לבולגריה כדי שיכניסו אותה לפורטוגל? אז, נחתי בפורטוגל!! בהרחבה? חח וואו איך מתחילים? טוב אז נתחיל מבולגריה ונוביל אתכם לרגע זה ממש.



בולגריה זו מדינה מהממת, זולה, מלאה בתרבות, טבע ועשייה אז אם עד עכשיו לא חשבתם על לבקר שם תחשבו שוב. השבוע האחרון בבולגריה היה מדהים. הצטרפו אנשים חדשים להרפתקה ולחיי היו חוויות מרגשות שהרחיבו את הלב. יצאתי מסופקת מבולגריה היא והאנשים בה לימדו אותי הרבה! אבל עדיין עזבתי עם טעם של עוד (הרבה). אחרי כל הבירוקרטיה לקראת הטיסה לפורטוגל עליתי על המטוס מתרגשת ולא מאמינה שזה קורה, עם קונקשן של לילה בדנמרק ללא שינה מרוב התרגשות ושיחה ארוכה עם בחורה שפגשתי בשדה עליתי על המטוס ביחד עם עוד אולי 10 אנשים ישירות לפארו בדרום פורטוגל. הכל היה מתוכנן כבר חודשים מקום לינה, עבודה, יצירה וכל מה שתרצה שאתה מגיע למקום חדש. נחתי, הגעתי לחווה שהייתי אמורה להיות בה זאתי שתכננתי עליה כבר כמעט שנה זאתי שסיפרתי לכולם על מה שמחכה לי שם. אחרי יומיים בהם אני רואה שכמעט כל מה שחשבתי שיהיה כרגע לא זמין בגלל הקורונה ועוד כל מיני בעיות טכניות הבנתי שזה כנראה לא המקום הנכון בשבילי כרגע.



ביליתי עוד שבוע של חיי לילה בעיר ליד תוך כדי מחפשת בWORKAWAY התנדבויות משהו שיקרוץ לי, שולחת הודעות, מתפללת כבר לעוף מהעיר למרות שזאת עיירת חוף מהממת עם חופים משגעים אך זה כבר היה יותר מדי עיר בשבילי. אחרי כמה ימים מקבלת תשובה מהמקום שתכלס הכי רציתי להגיע אליו מכל מה שראיתי ותוך יום כבר מגיעה לשם (כמה שהייתי מאושרת, אין כמו ללכת אחרי הלב, העולם מקשיב לך ותומך בך). העברתי שם 3 שבועות לא נורמליים. מה זה המקום הזה? האמתי לא בטוחה לגבי ההגדרה אבל השם זה PIZZA NIGHT ALGARVE.. שטח גדול בין גבעות דרום פורטוגל. חיי חווה וקהילה, קמים בבוקר מאכילים את החיות, מבשלים ארוחות לכולם, בנייה וכל מה שכוללת עבודה בחווה.



בנוסף לזה כל ימי שישי המקום מארגן ערב פיצה בו אנחנו מכינים את הפיצה מ-0 מהבצק ועד התנור אבנים, ומסיבה ושאני אומרת מסיבה אני מתכוונת שברחבי החווה יש כמה במות וברים מפוזרים ככה שיש כמה דיג'יים במקביל והמקום פתוח לכל מי שרוצה אז אם טיילתם בשנים האחרונות בדרום פורטוגל אולי יצא לכם גם להגיע לכאן. זה מדהים כמה אפשר ללמוד במקום אחד, כמה אפשר לקבל ובאותו הזמן גם לתת בשפע. כמובן שאני נשאלת הרבה על הצבא לפעמים זה נחמד כי אני לאט לאט קולטת כמה זה מיוחד לאחרים לעומת איך שאנחנו לרוב מתייחסים לזה. וכמה המערכת הזאת תרמה לי. אבל אתם בטח מבינים אותי, כמה אני יכולה לדבר על תקופה בחיי שהייתה ברובה מלאה ברגשות לא טובים. כל יום מרגיש כמו חיים בסרט. את הלילות אנחנו מעבירים בטיפי אני ועוד 3 חברה ומדורה שמחממת אותנו (בערך). כשיש זמן ולא קר מדי הולכים לקפוץ ערומים לאגם הקרוב. כשיש כוח עולים על ההר הכי גבוה באזור (צריך כוח) וצופים בשקיעה או בזריחה, תצפית שאפשר לראות ממנה כמעט את כל הALGARVE. השמש מרגשת אותי, גורמת לי לאושר שלפעמים אני לא מצליחה לשלוט בו חיוך ענק שנמרח על כל הפרצוף, לפעמים הצחוק מתלווה לחיוך לפעמים דמעות של אושר או שחרור וביחד עם כל זה בוחרים את המנגינה שמתאימה לרגע וחוץ מזה לא צריך כלום בחיים.



הקורונה הזאת מפתיעה בלי סוף ואסור לצפות לשום דבר. אז ממחשבה של אולי להישאר בפורטוגל, עבודה וטיולים סגרתי כרטיס טיסה למקסיקו עם אחת הבנות שהכרתי בחווה בפורטוגל ותוך כמה ימים כבר נחתנו במקסיקו, וברגע זה אני יושבת בהוסטל באי HOLBOX ומסיימת לכתוב את ההרפתקה הזאת של החודש האחרון. חחחח מטורף מה שקרה פה, הכל היה כל כך מהר. אני עדיין מנסה לעכל את מה שהיה בפורטוגל את מה שחוויתי, זה היה אינטנסיבי, במובן הטוב. נתתי לאחד הצדדים הסגורים של ליבת להשתחרר ולהתבטא ופשוט להיות. אני עדיין מעכלת. הייתי רוצה לקחת הכל יותר באיזי ולהספיק ולראות יותר. אחד הדברים שאני מתחילה להבין שלומדים במהלך הנדודים והטיולים הגדולים, זה שאתה כל הזמן תכיר אנשים ולפעמים זה יהיה חיבור מטורף ולפעמים פחות אבל צריך להמשיך הלאה ולצאת מהאזור נוחות, לשמור על הקשר עם מי שבאמת היה את החיבור האמיתי ששניכם מרגישים בו ולהמשיך הלאה. זה לא תמיד פשוט.




אני עוזבת את פורטוגל עם הרגשה של שמחה ממה שהספקתי לקבל ולתת, געגוע, ועם המחשבה שזה לגמרי מקום שאני אחזור אליו. ועכשיו מקסיקו יקרה ברוכה הבאה לעולמי הנפלא המלא בהרפתקאות ומחשבות, מאחלת לנו דרך צלחה מלאה באהבות ותחושות ללא ציפיות.


ליבת


***

רוצים לשמוע/ לקרוא עוד מליבת?! יכולים ליצור איתה קשר ב:


Facebook - https://www.facebook.com/libat.keidarmalinoff.1


זה דף האינסטגרם שלי, אני אוהבת לשתף את העולם שלי, את כל המקומות שאני נמצאת בהם, חוויות, אוכל, אנשים, מחשבות ואשמח שתצטרפו אלי 😊

רוצים לכתוב לנו גם?! צרו איתנו קשר במייל experiencingtheculture@gmail.comאו אם בא לכם/ן כבר לצאת לעולם הגישו מועמדות והצטרפו אלינו להרפתקה.




47 views0 comments

Comentarios


bottom of page