איך גרמתי לעצמי להרגיש בהודו גם בארץ / שי כהן

אי שם בשלהי יוני 2018, בן דוד שלי חזר מהודו אחרי תקופה של ארבעה חודשים, ושמתי לב שהוא התחיל להתנהג בצורה יותר רגועה, שלווה ושקטה.

באחת השיחות שיצא לי לנהל איתו לאחר הטיול שלו וממש לפני הטיול שלי להודו, הוא אמר לי דבר שלא אשכח בחיים "איך שחייתי בהודו, הדרך שבה התנהגתי והרגשתי-ככה גם אני הולך ליישם את זה פה בארץ. אני הולך להרגיש כאילו אני בהודו תמיד."

וברצינות, האמנתי לכל מילה שלו. האמנתי שהוא דובר אמת וגם ראיתי את זה בהתנהגות שלו, לקחתי גם בחשבון שאולי זה ה"היי" של אחרי הטיול-אבל זה היה יותר מזה, יותר גדול ועמוק משחשבתי.

והנה אני, עולה על מטוס ונוחת בהודו ששמעתי עלייה רק טוב, שהיא מחוללת ניסים ונפלאות ומשנה את האדם מכף רגל ועל ראש. בצורה דיי מהירה התחלתי לשמוע הודים צועקים לי "אחי בוא, רוצה סמים?" , "אחי בוא, יש לי אחלה גסטהאוס להמליץ לך עליו"

אמרתי לעצמי "וואט דה פאק?" באתי להודו או נחתי בתל אביב? ובכן, ביעדים הראשונים שלי בהודו הבנתי פחות או יותר מה המסלולים בהם אתה עומד לפגוש את התרבות האמיתית, ואת המסלולים בהם אתה תרגיש כאילו אתה במסע קניות בשנקין/דיזינגוף.

הלב שלי רצה להגיע לתרבות. לראות, להבין,לחוש,לכאוב,לשמוח ולהתחבר-ומה שאיחלתי לעצמי באמת הגיע. נשאבתי לתרבות ההודית מהרגע שהתחלתי להרגיש את האני האמיתי שלי- את שי.

אתם בטח שואלים- "מה זאת אומרת להרגיש את שי?", אז האמת היא שפשוט סיגלתי את עצמי למקום שבו אני נמצא, וזה בא לידי ביטוי באכילת מאכלים הודיים באופן תמידי, אכילה עם הידיים, לבישת איזה בגד שאני רוצה, להתערבב עם האנשים שאני רוצה להתערבב איתם, להכיר אנשים חדשים, ליצור קשרים מדהימים עם ההודים, לשמוע סיפורים כואבים, שמחים ועצובים.. והרשימה עוד ארוכה.

נכון, זה אולי דומה לסיפורים ששמעתם מאנשים שחזרו מטיולים שונים בחיים שלהם, אין לי ספק שזה נכון לגבי מיליוני אנשים אחרים. אבל האמרה הזאת "איך שחייתי בהודו, הדרך שבה התנהגתי והרגשתי-ככה גם אני הולך ליישם את זה פה בארץ. אני הולך להרגיש כאילו אני בהודו תמיד"

זו האמרה שהמשיכה איתי גם לארץ.איך זה בא לידי ביטוי אתם שואלים? זה בא לידי ביטוי בכך שאתה מבין שאפשר לחיות בהודו גם בארץ. לקחתי את המוסכמות החברתיות בהודו ויישמתי אותם בארץ, עד היום אנשים אומרים לי "יא הודי", "לא נמאס לך להיות בהודו?"

העניין הוא שאני לא בהודו, אני בארץ. אני פשוט מתנהג כמו שהתנהגתי שם, וזה הדבר הכי נפלא שלקחתי מהטיול הזה. הבנתי שאתה יכול לשבור מוסכמות חברתיות בכך שאתה מתנהג בדרך שאתה רוצה בלי להיכנע למה שאנשים רגילים אליו.

אני לא חותר לאנרכיה, ממש לא, אני מדבר על לחיות בדרך שאנחנו רוצים לחיות, בדרך שבה נרגיש שאנחנו צומחים ומרגישים שלווים באופן שלא פוגע ברגשות של אף אדם אחר, ולא בדרך שבה אמרו לנו כיצד לחיות.

אתה יכול למשל לנסוע ברכבת עם שארוול, לאוכל עם הידיים במקומות מסוימים, להמשיך להכיר אנשים חדשים תמיד דרך הפייסבוק או כל פלטפורמה אחרת ולהיפגש איתם בזום/פנים מול פנים. אתה יכול הכול. לא סתם המטיילים בהודו אומרים "סאב קוץ' מילגה" (הכול אפשרי).

זה באמת אפשרי. החופש תמיד איתי ואני איתו, הודו גרמה לי להבין שאני אינדיבידואל שיכול לבחור איך להרגיש-ואני בחרתי להרגיש חופשי, אותנטי ומאושר.

***

רוצים לשמוע/ לקרוא עוד משי?! יכולים ליצור איתו קשר ב:

Mail - theshayz3@gmail.com

facebook - https://www.facebook.com/shay.cohen.1217

רוצים לכתוב לנו גם?! צרו איתנו קשר במייל experiencingtheculture@gmail.com​ או אם בא לכם/ן כבר לצאת לעולם הגישו מועמדות והצטרפו אלינו להרפתקה.