מעבר לכך שאני בטוחה שבתוכי יש ילד (ולא ילדה) שמן עם מישלנים (נו שומני ירכיים, כמו האיש של מישלין מהצמיגים) ואני ממש אוהבת אוכל, אני מאמינה שאוכל מלמד על תרבות, על מקום, על מסורת. לא מעט מאכלים מוכרים וטעימים נוצרו מתוך עוני וממה שגדל סביב וניתן היה להשיג בזול. תמיד כיף לנסות אוכל מקומי, לא רק כי לרוב הוא זול יותר, אלא כי זה כיף לטעום דברים חדשים ולרוב גם טעים ממש.
מצרפת כמה מהמתכונים שעשו לי טוב בתקופת הסגר מאחורי ארבע קירות:
צ'יליקילס
השקשוקה המקסיקנית. כמו כמעט כל מאכל מקסיקני היא כוללת טורטיות. הכינו לי אותה בהוסטל פנסי שישנתי בו במקסיקו והתאהבתי. בסגר האחרון נזכרתי בה והחלטתי לשחזר והיא עשתה לי טוב בלב ובבטן.
עגנבניה, שמן זית, מלח, פלפל שחור, פלפל חריף או פלפל צ'ילי יבש, טורטיה לאדם, ביצים (הכמות תלויה בכם), מעט גבינה צהובה/צ'דר/מוצרלה וגבינה מלוחה (בולגרית או פטה) וכוסברה.
טוחנים בבלנדר עגבנייה, מעט שמן זית, מעט (או לא מעט אם אתם אוהבים) כוסברה קצוצה ואפשר להוסיף פלפלים חריפים ומלח ופלפל לפי הטעם.
משמנים קלות את המחבת ושופכים את הסלסה שלנו. מוסיפים קרעי טורטיות ומפזרים גבינת מוצרלה (או צהובה או צ'דר מגורדת) ובולגרית/פטה מגורדת ומערבבים מעט בעדינות כך שמרבית הגבינה עדיין תהיה למעלה. שוברים ביצים (אפשר להוסיף כוסברה מעל), מכסים לדקה וטורפים.
קארי מנגו (עם עוף או בלי) וירקות בחלב קוקוס
אכלתי את המנה המדהימה הזו בשירגאו בפיליפינים (כן, מנגו בתוך האוכל!) ועדיין לא הצלחתי לשחזר אותה באופן מושלם, אבל די דומה למקור.
ג'ינג'ר מגורד (לפחות שתי כפיות בעיני)
פלפל חריף קצוץ/פלפל צ'ילי יבש- כמות תלויה בעמידות שלכם לחריף
בעיני אפשר להוסיף רצועות פלפל/קישוא/כל ירק שזורם לכם
ואם יש לכם תבלין גראם מסאלה אפשר גם להוסיף מעט
מכינים חצי כוס- עד כוס אורז לבן בלי כלום, בהתאם לכמות הסועדים.
מטגנים בווק בצל (וכל ירק אחר שבחרתם להוסיף-כרובית נשמעת מתאימה, רק טגנו חתיכות קטנות טוב או שתרככו אותה קודם) וג'ינג'ר ולאחר שהבצל מתחיל להיות שקוף, להוסיף שום ואת רצועות העוף. לטגן אותן כך שיקבלו צבע לבן משני הצדדים ויהיו מעט קריספיות ולא כמו עוף מכובס. (ראיתי שיש מתכון שמורה להשרות את העוף במשרת תבלינים קודם, לא ניסיתי, אבל נשמע כמו רעיון טוב ויש גרסה נוספת שמורה לטחון את הבצל ורוב המנגו יחד עם התבלינים למשחת קארי מנגו כזו-לבחירתכם).
אז, ניתן להוסיף את כל התבלינים, הקרם קוקוס וקוביות מנגו. לערבב היטב, לבשל על אש קטנה כ-2 דקות ולהוציא. חשוב לא לתת למנגו להתרכך יותר מדי.
ובסוף להוסיף מעל כוסברה קצוצה. להגיש מעל האורז, לערבב ולטרוף.
*לגבי כמויות תבלינים, מודה שאני לוקחת מעט עם היד אבל נסו ככפית קארי, כפית כמון וחצי כפית כורכום וחצי כפית גראם מסאלה. אם תרגישו צורך, תחזקו בקארי. לאוהבי קינמון-ניתן להוסיף מעט.
(אני רכשתי שייקר ואת האביזרים הנלווים כבר בתקופת הסגר הראשון, Just saying):
מוחיטו
בעיני הוא קוקטייל מרענן וכיפי עבור כולם. הוא כיכב בתפריט היומי שלי כשטיילתי בקובה.
מה צריך עבור כוס מוחיטו או שתי כוסות קטנות?
ליים- אני חושבת שליים הוא הדבר הטעים בעולם, הרבה יותר טעים כשסוחטים מעל אוכל, אידיאלי לקוקטיילים ולמוחיטו בפרט, אבל בגלל שהוא קשה יותר להשגה ולפעמים עולה יותר, ניתן להחליפו בלימון (שכנראה ידרוש יותר מי סוכר). החישוב הוא שני ליים/לימונים לאדם.
מנת רום- בקרדי לבן (שקוף) קלאסי ולא מתובל יהיה אידיאלי. מנה הכוונה היא ל-60 מ"ל.
מנה מי סוכר מסוכר חום/סוכר דקלים.
כ-10 עלי נענע (חתוכים מהגבעול).
לחתוך את הליים/הלימונים לקוביות, ויחד עם מי הסוכר למעוך אותם עם כותש כלשהו. המטרה היא לסחוט את המיץ, אך לא להגזים עם המעיכה כי אז ייצא טעם מריר. להניח את עלי הנענע ביד ו"להפליק =" להם. אני יודעת שזה נשמע מגוחך, אבל שוב, זה מוציא מהם ארומה מבלי להוציא מרירות ולהכניס אותם לשייקר. להוסיף מנת רום ולשקשק.
למלא כוס בקרח כתוש ולמלא 3/4 כוס בתרכובת מהשייקר ולהוסיף סודה עד הסוף.
פינה קולדה
הקוקטייל ששתיתי לסירוגין עם המוחיטו בקובה (כן, יכול להיות שזרם לי יותר רום מדם בעורקים בימים בקובה...). יש לו שם של קוקטייל מיושן אבל הוא פשוט טעים.
מנה של אותו רום מהמוחיטו.
מי סוכר (עדיפות לחום בהיר) כי הוא דומה לסוכר דקלים/ סוכר דקלים
בערך חצי מנת מי סוכר מסוכר חום/סוכר דקלים
כל המרכיבים הולכים לבלנדר ויוצא לנו פינה קולדה קפוא ומרענן. אפשר לקשט עם חתיכת אננס אמיתי אם יש בהישג יד.
ג'אנגל בירד
הקוקטייל שמזכיר לי את ניו אורלינס. שתיתי אותו פעם ראשונה בערב בפרנץ' קוארטר בזמן שאני רואה ממרפסת נגני רחוב ואז עשינו סבב ברים עם הופעות חיות, אז אני מודה שהזכרון של קוקטייל טעים הוא המכלול של הזכרון מהערב, אבל הוא טעים בפני עצמו. אני אוהבת את הטוויסט של המרירות של הקמפרי. מי שאוהב רק מתוק- זה לא עבורכם.
בערך כפית מי סוכר מסוכר חום/סוכר דקלים
להכניס את כל המרכיבים לשייקר ולשקשק כהלכה.
ללא בשלנים או לא חסידי אלכוהול, יש כמה תוכניות אוכל בנטפליקס מסביב לעולם שאני ממש אוהבת.
הראשונה שבהן היא Somebody feed phil- פיל רוזנטל, היוצר, כותב והמפיק בפועל של "כולם אוהבים את ריימונד", מטייל בעולם ואוכל. הרבה. כל פרק במקום אחר בעולם, כולל ישראל כמובן. משעשע, קולח ונראה טעים. (אגב בדיוק עלתה עונה חדשה בנטפליקס).
השניה היא street food. אני חושבת שהעונה באסיה מעולה וכל פרק ליווה אותי במקום אחר בו טיילתי ולימד אותי המון על האוכל, המסורת התרבות, הבדלים בין ערים וכו'.
Taco chronicles- שתי עונות על סוגי טאקוס למיניהם ומסתבר שיש ה-מ-ו-ן. בכל פרק עוסקים בסוג אחר, מראיינים מוכרי דוכני רחוב, מדברים על התרבות וממי הם למדו
ואחרונה- conan witout borders היא לא תכנית אוכל, אבל היא תכנית מסביב לעולם ובין השטויות המצחיקות שקונאן אובריאן עושה, הוא גם אוכל ויש אפילו פרק משעשע בישראל, לרבות השתתפות של חביבת הקהל גל גדות, ליאור רז כנציג פאודה וד"ר שקשוקה.
מוזמנים לכתוב את הדברים שמעניקים לכם תחושת טיול וכמובן לשתף במתכונים משלכם.
רוצים לשמוע/ לקרוא עוד מאבישג?! יכולים ליצור איתה קשר ב:
Mail - avishagharzion@gmail.com
